יומן ישן שלי.
והנה מה שכתבתי בו :
היי , קוראים לי דור..
ילדה מבולבלת שהתחילה לכתוב את היומן הזה בסוף החופש של כיתה ו'.
אז כן , אני כיתה ח' ומצבי משתפר מיום ליום.
החיוך עולה , אני כבר לא מרגישה את אותו הזעם כלפי אבא ואמא.
שהרחיקו אותי התכוונו לטוב.
פעם ראשונה שאני מודה בזה.
היום היה יום הכיפורים. צמתי את הצום הראשון האמיתי שלי.
אומרים שבכיפור שערי השמיים נפתחים.
אז השיחה שלי עם הבורא התחילה בסליחה.
ואז בקשה. למה לא לנצל את ההזדמנות ?
ביקשתי משהו קיטשי.
"כל מה שביקשתי אני מבקשת וימשיך לבקש זה.. אהבה."
כן , אני צעירה, הראש שלי לא מודע למעשיו. אבל זה הגיל.
לטעות - כדי ללמוד.
זה לא היה יום כיפור רגיל.
ואני יודעת שכתוב : " ויענו את נפשותיכם". אני יודעת.
ואם חושבים על זה , עיניתי את עצמי מספיק.
בהליכה על עקבים שאני מסתובבת עם חבריי. והצום.
אבל אני מודה.
החיוך עולה , אני כבר לא מרגישה את אותו הזעם כלפי אבא ואמא.
שהרחיקו אותי התכוונו לטוב.
פעם ראשונה שאני מודה בזה.
היום היה יום הכיפורים. צמתי את הצום הראשון האמיתי שלי.
אומרים שבכיפור שערי השמיים נפתחים.
אז השיחה שלי עם הבורא התחילה בסליחה.
ואז בקשה. למה לא לנצל את ההזדמנות ?
ביקשתי משהו קיטשי.
"כל מה שביקשתי אני מבקשת וימשיך לבקש זה.. אהבה."
כן , אני צעירה, הראש שלי לא מודע למעשיו. אבל זה הגיל.
לטעות - כדי ללמוד.
זה לא היה יום כיפור רגיל.
ואני יודעת שכתוב : " ויענו את נפשותיכם". אני יודעת.
ואם חושבים על זה , עיניתי את עצמי מספיק.
בהליכה על עקבים שאני מסתובבת עם חבריי. והצום.
אבל אני מודה.
נהנתי.
נתחיל מההתחלה.
קבעתי עם 2 מחבריי הטובים ביותר.
חצי שעה לאחר תחלילת הצום.
בכל אופן , הגעתי בזמן , חיכיתי לה.
הרע האמיתי ביום כיפור ,
זה שנתקלים באנשים .. אני יגיד בעדינות : "לא נעימים".
ראיתי דמות מתקרבת. זאת היא ?
אכן.
רצתי אליה והיא אליי. חיבוק.
הלכנו לחפש את ידיד שלי.
אמו צעקה : "הוא בתפילה עד 9."
9 ? נאנחתי.
ציפיתי לראות אותו יותר מוקדם.
לא נורא.
אז היא ואני , אני והיא, הסתובבנו.
שרנו , ראינו אנשים " לא נעימים" ובניהם זה מהפוסט הקודם.
הסתכל עליי, גם אחרי שעברתי , חברתי אמרה שהוא המשיך להסתכל.
ראינו עוד אנשים " לא נעימים" עם טלית , מעמידים פנים כאילו הם צדיקים.
וצוחקים ולועגים.
היא אומרת לי :"שונאת אנשים כאלה. צבועים." היא צדקה.
הגיעה השעה 9.
היו אמורים להצטרף הרבה ילדים.
ידיד נוסף , שבא איתנו יצא מבית הכנסת עצבני.
"לא הספקתי לעשות כלום" .
אגרוף קמוץ וכעוס עמד לצידי גופו.
נתחיל מההתחלה.
קבעתי עם 2 מחבריי הטובים ביותר.
חצי שעה לאחר תחלילת הצום.
בכל אופן , הגעתי בזמן , חיכיתי לה.
הרע האמיתי ביום כיפור ,
זה שנתקלים באנשים .. אני יגיד בעדינות : "לא נעימים".
ראיתי דמות מתקרבת. זאת היא ?
אכן.
רצתי אליה והיא אליי. חיבוק.
הלכנו לחפש את ידיד שלי.
אמו צעקה : "הוא בתפילה עד 9."
9 ? נאנחתי.
ציפיתי לראות אותו יותר מוקדם.
לא נורא.
אז היא ואני , אני והיא, הסתובבנו.
שרנו , ראינו אנשים " לא נעימים" ובניהם זה מהפוסט הקודם.
הסתכל עליי, גם אחרי שעברתי , חברתי אמרה שהוא המשיך להסתכל.
ראינו עוד אנשים " לא נעימים" עם טלית , מעמידים פנים כאילו הם צדיקים.
וצוחקים ולועגים.
היא אומרת לי :"שונאת אנשים כאלה. צבועים." היא צדקה.
הגיעה השעה 9.
היו אמורים להצטרף הרבה ילדים.
ידיד נוסף , שבא איתנו יצא מבית הכנסת עצבני.
"לא הספקתי לעשות כלום" .
אגרוף קמוץ וכעוס עמד לצידי גופו.
" היה רק מכירות , כמעט לא הספקתי להתיר נדרים ,
ואני לא מאלה שאומרים תנדרי על זה "
נו ברור.
בשלב מסוים , שהמתנו לאחרים נפלט לו : " את לא נראת מאלה שצמות."
לא אכחיש שזה פגע.
התתעלמתי בעודי שומעת את חברתי הטובה מגוננת עליי בכעס :
ואני לא מאלה שאומרים תנדרי על זה "
נו ברור.
בשלב מסוים , שהמתנו לאחרים נפלט לו : " את לא נראת מאלה שצמות."
לא אכחיש שזה פגע.
התתעלמתי בעודי שומעת את חברתי הטובה מגוננת עליי בכעס :
"יש למשפחה שלה בית כנסת ! "
הוא היה מופתע.
תתפלא. אמרתי לעצמי במחשבות.
ואז ידיד שלי , זה שהיה אמור לבוא קודם , יצא מבית הכנסת.
הטחתי בו את כל זעמי.
הוא היה מופתע.
תתפלא. אמרתי לעצמי במחשבות.
ואז ידיד שלי , זה שהיה אמור לבוא קודם , יצא מבית הכנסת.
הטחתי בו את כל זעמי.
"אמרת שתבוא !" כמה שכעסתי,
רק רציתי לחבק אותו.
הגיעה חברה שלי אחרת.
התיישבנו על מדרכה , כי התחננתי.
רגליי כמעט איבדו תחושה.
אז ישבנו. והוא לידי. ידיד שלי.
רק רציתי לחבק אותו.
הגיעה חברה שלי אחרת.
התיישבנו על מדרכה , כי התחננתי.
רגליי כמעט איבדו תחושה.
אז ישבנו. והוא לידי. ידיד שלי.
ראינו עטלף , והוא צעק וחיבק אותי.
היה מצחיק לראות את פרצופו המבועת.
בעודי מנסה להתחמק מהחיבוק אמרתי לו : "זה לא פוטוגני" וצחקקתי.
הוא צחק והרפה.
הרגשתי את הצמא בגרוני , לשוני הייתה כמו מדבר.
המשכנו להתקדם התמקמנו בגינה .
אני והוא התיישבנו על נדנדה.
אז הידיד השני בא גם לדבר איתנו ולא שמנו לב שילדים קטנים בשנה מאיתנו היו מאחור.
היה מצחיק לראות את פרצופו המבועת.
בעודי מנסה להתחמק מהחיבוק אמרתי לו : "זה לא פוטוגני" וצחקקתי.
הוא צחק והרפה.
הרגשתי את הצמא בגרוני , לשוני הייתה כמו מדבר.
המשכנו להתקדם התמקמנו בגינה .
אני והוא התיישבנו על נדנדה.
אז הידיד השני בא גם לדבר איתנו ולא שמנו לב שילדים קטנים בשנה מאיתנו היו מאחור.
צעקתי משהו מביך אז הסתובבתי וקלטתי : " פאדיחות " .
אני והוא הלכנו לנדנדה אחרת.
אני והוא הלכנו לנדנדה אחרת.
דיברנו על החברה הכי טובה שלו. או לפחות הייתה.
"היא השתנתה. אני שונא את זה."
הבנתי את כאבו , כמה פעמים הרגשתי את זה.
כולם החליטו לקטוע ולבוא באמצע הידיד השני הכריז בחגיגיות מצחיקה :
"הולכים לצוד ילדים" (לתפוס במילים עדינות)
צחקתי. הייתי חייבת לפלוט עקיצה :
"מה זה משחקי הרעב ? "
הוא ענה לי בצחוק : " כן כי זה יום כיפור ! "
חברתי שואלת : " אתם באים?"
תקשיבי , אמרתי לה. התחלתי פה שיחת נפש, נקבע איפה להיפגש אחר כך.
אחרי שהם הסתלקו המשכנו לדבר עד שנוכחות אחד הילדים הצעירים בשנה קטעה אותנו.
אז השני והשלישי התקרבו.
שמעתי את השני אומר : " למה יא בן זונה ? למה להרוס להם ?"
ידידי לחש לי : " בואי נלך".
כן.
המשכנו בערך חמש מטרים בערך, עד שראינו ילד וילדה מתנשקים.
לחשתי לו : "פוראבר אלון".
ילד עם אופניים נראה גדול בערך בשנתיים ממני ענה במקומו : " גם אני" .
צחקתי.
את החברה הכי טובה שלי את יודעת ?
גם אתה , אתה יודע ?
לחצנו את הלחיצת יד שלנו והמשכנו.
הבנתי את כאבו , כמה פעמים הרגשתי את זה.
כולם החליטו לקטוע ולבוא באמצע הידיד השני הכריז בחגיגיות מצחיקה :
"הולכים לצוד ילדים" (לתפוס במילים עדינות)
צחקתי. הייתי חייבת לפלוט עקיצה :
"מה זה משחקי הרעב ? "
הוא ענה לי בצחוק : " כן כי זה יום כיפור ! "
חברתי שואלת : " אתם באים?"
תקשיבי , אמרתי לה. התחלתי פה שיחת נפש, נקבע איפה להיפגש אחר כך.
אחרי שהם הסתלקו המשכנו לדבר עד שנוכחות אחד הילדים הצעירים בשנה קטעה אותנו.
אז השני והשלישי התקרבו.
שמעתי את השני אומר : " למה יא בן זונה ? למה להרוס להם ?"
ידידי לחש לי : " בואי נלך".
כן.
המשכנו בערך חמש מטרים בערך, עד שראינו ילד וילדה מתנשקים.
לחשתי לו : "פוראבר אלון".
ילד עם אופניים נראה גדול בערך בשנתיים ממני ענה במקומו : " גם אני" .
צחקתי.
את החברה הכי טובה שלי את יודעת ?
גם אתה , אתה יודע ?
לחצנו את הלחיצת יד שלנו והמשכנו.
לא הרגשתי את רגליי, וזה היה סימן רע.
מעדתי , אבל חזרתי ללכת.
סיפרתי לו שהידיד השני אמר שאני לא נראת מאלה שצמות.
הוא ענה לי :" אין לו זכות. חוץ מזה את לא נכון ? אז למה את שמה פס ?"
הגענו למקום שהיינו אמורים להיפגש.
הם לא היו שם.
החבר הכי טוב שלי החליט ללוות אותי הביתה , לא נראתי טוב. לא הרגשתי טוב.
נכנסנו לחלקת אבנים.
לא יכולתי יותר , צווחתי : " אני לא מרגישה את הרגליים !!"
הוא הציע : " רוצה שאני יסחוב אותך ? "
כן !
נשענתי עליו.
זה היה מוזר.
סיפרתי לו שהידיד השני אמר שאני לא נראת מאלה שצמות.
הוא ענה לי :" אין לו זכות. חוץ מזה את לא נכון ? אז למה את שמה פס ?"
הגענו למקום שהיינו אמורים להיפגש.
הם לא היו שם.
החבר הכי טוב שלי החליט ללוות אותי הביתה , לא נראתי טוב. לא הרגשתי טוב.
נכנסנו לחלקת אבנים.
לא יכולתי יותר , צווחתי : " אני לא מרגישה את הרגליים !!"
הוא הציע : " רוצה שאני יסחוב אותך ? "
כן !
נשענתי עליו.
זה היה מוזר.
לא לא מוזר באופן של התאהבות. ממש לא.
פשוט הרגשתי ביטחון.
"תגיד את זה " אני אומרת לו.
"פשוט תגיד שאני שמנה. "
" אחרי החג אני רושם אותך ללרדת בגדול !" שוב צחקתי.
הרגליים שלי חזרו לחוש.
הם כאבו יותר מהרגיל.
לא אמרתי לו להרפות.
הוא ליווה אותי עד לבית. עד למעלית (של שבת , לא לדאוג)
אז זה החבר הכי טוב שלי.
(החבר הבן הכי טוב שלי)
את שאר יום הכיפור (למחרת) העברתי בקריאת ספר. משחקי הרעב.
כמה אירוני.
השעות האחרונות של הצום עברו במטושטש.
פשוט הרגשתי ביטחון.
"תגיד את זה " אני אומרת לו.
"פשוט תגיד שאני שמנה. "
" אחרי החג אני רושם אותך ללרדת בגדול !" שוב צחקתי.
הרגליים שלי חזרו לחוש.
הם כאבו יותר מהרגיל.
לא אמרתי לו להרפות.
הוא ליווה אותי עד לבית. עד למעלית (של שבת , לא לדאוג)
אז זה החבר הכי טוב שלי.
(החבר הבן הכי טוב שלי)
את שאר יום הכיפור (למחרת) העברתי בקריאת ספר. משחקי הרעב.
כמה אירוני.
השעות האחרונות של הצום עברו במטושטש.
כמה השתוקקתי לאוכל , למים , למוזיקה. למה שמחזיק אותי.
אבל אחח , הצום הז היה כאילו בשורה : " השנה תהייה טובה , שנה שאת תפרחי בה דור"
אבל אחח , הצום הז היה כאילו בשורה : " השנה תהייה טובה , שנה שאת תפרחי בה דור"
;){kind=link}